פסק-דין בתיק ע"פ 40047/07

הערעור

1.       בפתח הדברים יצוין, כי ערעור זה מהווה המשך לשורה של בקשות וערעורי סרק שהוגשו לבית-המשפט לעניינים מקומיים ולבית משפט זה, כבית משפט לערעורים פליליים, בעניינו של צו הריסה מינהלי שהוצא לפני למעלה משנה וחצי, כאשר תכליתם של הבקשות והערעורים היא אך ורק ניצול ההליכים המשפטיים לשם עיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי, אגב החלפת בעלי דין פעם אחר פעם. על-רקע זה תהא החלטתי הנדונה נרחבת יחסית בהיקפה, ואחזור על הדברים שהושמעו אך לאחרונה בעניין צו ההריסה המינהלי הנדון, בפסק-דין שניתן על-ידי לאחרונה ביום 14.1.07, בע"פ (י-ם) 30803/06 איברהים ענאתי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (טרם פורסם).

2.       בערעור הנדון, אשר הוגש לפי סעיף 250 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבנייה), מבקשים המערערים מבית-המשפט של הערעור, כמי שנפגעים מצו ההריסה המינהלי ומפסקי-הדין שניתנו בעבר בעניינם של מבקשים אחרים, להורות על ביטולו של צו ההריסה או על עיכוב ביצועו, זאת מטעמים שונים שעיקרם נדון בעבר ונדחה בפסקי-דין קודמים, לרבות בע"פ 30803/06 לעיל.   

3.       מדובר בצו הריסה מינהלי שהוצא ביום 19.6.05 על-ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, אשר הורה על הריסתו של מבנה חד-קומתי בשטח של כ-305מ"ר, אשר הוקם ללא היתר בנייה בשכונת א-טור בירושלים. בעת מתן הצו בנייתו של המבנה הייתה בראשיתה, ניצבו במקום קירות השלד בלבד וטרם נוצקה התקרה.

ההליכים שהתקיימו בעניין צו ההריסה המינהלי

צו ההריסה

4.       אסקור להלן את השתלשלות ההליכים המשפטיים שהתקיימו בעניין צו ההריסה המינהלי, מאז הוצאתו ועד היום. מדובר בהליכים משפטיים בבקשות שהגישו מי שהקים את המבנה, ובעלים של דירה בבניין.

ביום 19.6.05 הוציא המשיב צו הריסה מינהלי בגין התחלת בנייה של מבנה חד-קומתי בשכונת א-טור בירושלים. הצו הוצא על-סמך תצהירו של המהנדס אלכסנדר רוטמן, שהסתמך על תצהירו של מפקח הבנייה מר בנימין הרוש, שביקר במקום והצהיר כי הקמת המבנה לא הסתיימה ביום 8.6.05 והמבנה לא היה מאוכלס במועד האמור.

פסקי-הדין שניתנו בבקשות שהגיש הבעלים של המבנה

5.       ביום 21.6.05 הגיש מר אברהים מוסא עבד-אלרחים (להלן - עבד אלרחים), באמצעות באי-כוחו עוה"ד ח' גנאים וז' קעואר, בקשה דחופה לביטול צו ההריסה המינהלי ולעיכוב ביצועו. ביום 26.6.05 הורה בית-משפט קמא (כב' השופט מ' בן עטר) על עיכוב ביצוע הצו, ובלבד "שיישמר המצב הקיים במקום, הן מבחינת הבנייה והן מבחינת האכלוס". לאחר שנתחוור למחלקת הפיקוח על הבנייה כי החלטתו של כב' השופט בן-עטר הופרה, בכך שנוצקה תקרה במבנה, התקיים לבקשת המשיב ביום 25.9.05 דיון נוסף בבקשה. במהלך הדיון, ולאחר שבא-כוחו של עבד אלרחים הודיע כי היציקה נעשתה על-ידי שותפו של עבד אלרחים וללא ידיעתו, הגיעו הצדדים להסדר, אשר קיבל תוקף של החלטת בית-משפט (על-ידי כב' השופט בן עטר), לפיו לפנים משורת הדין יעמוד בתוקף צו עיכוב הביצוע של צו ההריסה המינהלי, ובלבד שעד ליום 14.10.05 יאטמו בבטון כל הפתחים במעטפת המבנה. ביום 13.11.05 הודיעו באי-כוחו של אלרחים וב"כ המשיב לבית-המשפט על הסדר, לפיו הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי תידחה לגופה, והצו בדבר עיכוב ביצוע ההריסה יעמוד בתוקפו עד ליום 1.3.06, בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטות הקודמות. עוד הודיעו הצדדים, כי "מוסכם כי אם עד למועד האמור תוגש בקשה להיתר בנייה התואמת את התב"ע והמתאימה למבנה שנבנה בפועל, יימשך עיכוב ביצוע הצו בתנאים כמפורט לעיל, עד להגשת כתב-אישום ומתן צו שיפוטי. עם מתן צו שיפוטי יבוטל הצו המינהלי". בית-משפט קמא (כב' השופט בן עטר) נתן להסכמה האמורה, ביום 13.11.05, תוקף של החלטה. תקופת עיכוב הביצוע של הצו הוארכה על-ידי בית-משפט קמא (כב' השופט ארנברג) מיום 6.3.06 ועד ליום 15.5.06, למרות התנגדות המשיב. ביום 14.5.05 הוגשה בקשה נוספת על-ידי עבד אלרחים לעיכוב ביצוע הצו, ובהסכמת המשיב ניתנה ארכה לביצועו עד ליום 1.10.06.

6.       משנתחוור למחלקת הפיקוח על הבנייה במהלך חודש מאי 2006 כי הוחל בהקמת קומה נוספת במבנה הנדון, הגיש המשיב ביום 20.6.06 בקשה לביטול עיכוב צו ההריסה המינהלי. בדיון בבקשה, שהתקיים בבית-משפט קמא (לפני כב' השופטת י' ייטב) הודיע בא-כוחו של אלרחים, עו"ד קעואר, כי מרשו מכר את הנכס, וכי רוכשי המבנה הם אלו הממשיכים בבנייה במקום. במהלך הדיון בבקשה העיד לפני כב' השופטת ייטב מפקח הבנייה, מר בנימין הרוש, אשר תיאר את הממצאים מביקוריו בשטח בארבעה מועדים שונים בחודשים אפריל עד יוני 2006. מעדותו, שנתמכה בתצלומים, עלה כי בחודש אפריל בנו במבנה קומה שנייה, בחודש מאי התקדמו בביצוע עבודות הפנים, במחצית חודש יוני אוכלסה קומת הקרקע ולקראת סוף החודש הוחל בהקמת הקומה השלישית. הבניין, שבעת הוצאת הצו המקורי כלל קומה אחת בשטח של כ-300 מ"ר, צמח, אפוא, בבנייה מזורזת למבנה בן שלוש קומות בשטח של כ-900 מ"ר. העד ציין, כי על-פי חוות-הדעת התכנונית מצוי הבניין באזור המיועד ל"שטח נוף פתוח" על-פי תוכנית המתאר התקפה 3085, ועל-כן בקשה להיתר בנייה שהוגשה נדחתה עוד ביום 2.4.06. לאחר שמיעת עדותו של מפקח הבנייה מר הרוש והתרשמות מהתמונות החליט בית-משפט קמא (כב' השופטת י' ייטב) בהחלטתו מיום 3.7.06, כי נוכח ההפרה הבוטה של התנאים לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי, אגב זלזול ורמיסת החלטות בית-המשפט, תבוטל ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע הצו, ומניין שלושים הימים לביצועו יחל ביום 22.7.06.

פסקי-הדין שניתנו בבקשות שהגיש בעל הדירה איברהים ענאתי

7.       ביום 23.7.06 הוגשה לבית-משפט קמא בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי, ולחלופין - לעיכוב ביצועו, על-ידי מבקש חדש שטען לזיקה בנכס. הבקשה הוגשה על- ידי מר אברהים ענאתי (להלן - ענאתי), באמצעות באי-כוחו עוה"ד ח' גנאים וז' קעואר (אשר ייצגו בבקשות הקודמות את מי שהקים את הבניין). בבקשה טען ענאתי, כי רכש את זכויותיו במבנה, בנוסף לאחרים, בחוזה רכישה מיום 1.10.05 שנחתם בינו לבין עבד אלרחים, תמורת 120,000 ש"ח. עוד טען ענאתי, כי המשיב, או מי מטעמו, הציג לפניו מצג-שווא, לפיו המבנה הוקם בשטח המיועד לאזור מגורים, כי בעניין המבנה סומנו קווי בניין ונפתח תיק רישוי, כי ניתן להכשיר את המבנה תוך מספר חודשים וכי לא קיים ביחס למבנה צו הריסה מינהלי. לטענתו, עקב המצגים הנ"ל מטעם פקיד פלוני בעירייה, השקיע ברכישת דירתו את מיטב כספו תוך נטילת הלוואות. כן הוסיף וטען ענאתי, כי צו ההריסה המינהלי מפלה אותו לרעה ביחס לבניין סמוך, אשר הוצא לגביו צו הריסה מינהלי שהומר בצו הריסה שיפוטי. בשל הטעמים האמורים עתר ענאתי בבית-משפט קמא להמשך עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי.

8.       במסגרת הדיון בבקשתו של ענאתי בבית-משפט קמא הוגש תצהירו של מפקח הבנייה ירון אליאס, והלה, וכן ענאתי, העידו בבית-המשפט. בהחלטתו מיום 27.6.06 קבע בית-משפט קמא (כב' השופט ד"ר א"צ בן זמרה), כי הוכח לפניו שעד לאותו מועד המשיכו להתבצע עבודות בנייה בקומה השלישית של הבניין מבלי שנתברר מי האחראי להן, וכי ענאתי נכנס להתגורר בקומת הקרקע של המבנה כחצי שנה לפני כן והיה מודע לבנייה שמתבצעת מעל דירתו, מבלי שעשה דבר למנעה. עוד קבע בית-משפט קמא בהחלטתו הנ"ל, כי מקובלת עליו עמדת ב"כ המשיב, לפיה משניתן פסק-דין שדחה את הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי או לעיכוב ביצועו, אין להתיר דיון נוסף בבקשה לביטול הצו כאשר זו מוגשת על-ידי מי שקנה את הנכס מהבעלים, קרי - חליפו של הבעלים. עם זאת, לא מצא בית-משפט קמא מקום לדחות את הבקשה על הסף, בכל הנוגע לטענות ה"הסתמכות" וה"מניעות" שהעלה המערער, ולתכלית זו דחה את המשך הדיון. בדיון שהתקיים בבית-משפט קמא ביום 5.9.06, בבקשתו של ענאתי לביטול הצו, העידו ענאתי וכן המהנדס אברהים קוג'ה, שטיפל מטעם ענאתי בהגשת הבקשות לקבלת היתר. בהחלטת מיום 19.11.06 חזר בית-המשפט (כב' השופט ד"ר א"צ בן זמרה) על קביעתו, לפיה החלטת בית-המשפט שניתנה בעבר בבקשתו של הבעלים של המבנה, עבד אלרחים, הנה חלוטה כלפי "כל חליף" במבנה, ועל כן חלה גם על ענאתי, שרכש את הנכס מאלרחים. עם זאת, בחר בית-משפט אף להתייחס לטענת ה"הסתמכות" שהעלה ענאתי, בכל הנוגע להצהרותיהם ולמצגיהם של עובדי העירייה בטרם רכש את הדירה, ודחה אותה לגופה. הוא קבע, כי על אף שהוכח, לכאורה, שהוגשה ביחס למבנה הנדון בקשה לקבלת היתר בנייה ביום 27.11.05, הרי שבקשה זו לא נדונה כלל, שכן לא נתברר אם המבנה הוקם על קרקע שאושרו לגביה קווי בניין במסגרת תב"ע מאושרת למגורים, בהעדר מפה מאושרת המציינת את הקואורנדינטות של המבנה, וכאשר גם המהנדס מטעם ענאתי לא בדק את התאמת המפה שהוצגה לפניו לשטח שעליו הוקם המבנה. אשר-על-כן, ובהמשך להחלטות שניתנו בעבר בדבר דחיית הבקשות לביטול צו ההריסה המינהלי שהגיש מי שהקים את המבנה, איברהים מוסא עבד-אלרחים, נדחתה אף בקשתו של ענאתי לביטול צו ההריסה או לעיכוב ביצועו.

9.       על ההחלטה האחרונה, מיום 19.11.06, הגיש ענאתי ערעור לבית-משפט זה בתיק ע"פ 30803/06. הדיון בערעור התקיים לפניי ביום 11.1.07, ובפסק-הדין מיום 14.1.07, נדחה הערעור ונקבע כי מניין שלושים הימים לביצוע צו ההריסה יחל ביום 18.1.07. בשולי פסק-הדין ציינתי, כי "קשה להשתחרר מהרושם שהליך זה, מטעם רוכש הדירה, בא בהמשך להליכים קודמים מצד מי שבנה את המבנה, שכל תכליתם ניצול ההליך המשפטי לשם סיכול תכליתו של צו ההריסה המינהלי", כי "בתום הדיון נתחוור שבאולם בית-המשפט ישב אדם, אשר הציג עצמו כמי שרכש דירה נוספת בבניין, וטרם הגיש כל בקשה לבית-המשפט", וכי "בדרך התנהלות הדברים עד כה, ייתכן כי "שרשרת" הבקשות החוזרות ונשנות מטעם מבקשים שונים, טרם הושלמה". כפי שעולה מהליך שנקטו בו המערערים שלפני ביום 17.1.07, הערתי הייתה מבוססת ונסמכה על התופעה, עליה אעמוד בהמשך, של הגשת בקשות חדשות לבקרים על-ידי מבקשים חדשים, כל אימת שנדחית בקשתו של מבקש קודם.

ההליכים שנקטו בהם המערערים דנן

10.     ביום 17.1.07, הגישו שבעת המערערים שלפניי בקשה לבית-משפט קמא לביטול צו ההריסה המינהלי. בבקשתם טענו, כי רכשו דירות בבניין מבעל הבית ביום 17.9.05, וכי הם מתגוררים במקום מיום 1.1.06. כן הוסיפו וטענו, כי ערכו בירור בעירייה בדבר המצב התכנוני של הנכס, במסגרתו נמסר להם שהמבנה ממוקם במקום המיועד למגורים וניתן להגיש בקשה להיתר בנייה, מבלי שנאמר, ולו ברמז, כי כנגד הבניין הנדון הוצא צו הריסה מינהלי. עוד טענו המערערים בבקשתם בבית-משפט קמא, כי רק ביום 24.12.06, עת הגיעו הדחפורים לבצע את צו ההריסה נודע להם על קיום הצו. לגרסתם, הם פנו לבעל הבית, אשר באמצעות בא-כוחו פעל לעיכוב הצו. רק לאחר שנודע להם ביום 17.1.07 על פסק-הדין שדחה את הבקשה, החליטו להגיש את הבקשה הנדונה. המערערים טענו בבקשתם בבית-משפט קמא, כי דינו של צו ההריסה המינהלי להתבטל, נוכח מצג שווא רשלני שנמסר להם על-ידי מאן-דהוא בעירייה, ונוכח אלמנט ההסתמכות ברכישת הדירות מתוך הנחה שלא קיים צו הריסה מינהלי כנגד הנכס. הבקשה נתמכה בתצהיר של אחד מהמערערים. נושא הפנייה לעירייה וההסתמכות הועלה בתצהיר בניסוחים כללים וסתמיים בלשון רבים, זאת ללא כל פירוט מי פנה לעירייה, מה היה מועד הפנייה, מי הפקיד שעמו שוחחו ומה האינפורמציה המדויקת שנמסרה.

11.     בהחלטתו מיום 18.1.07 דחה בית-משפט קמא (כב' השופטת י' ייטב) את הבקשה. בית-משפט קמא ציין, בין-השאר, כי ההליך המתאים להשגתם של המערערים הוא לפי סעיף 250 לחוק התכנון והבנייה, ואולם הוא אף דחה את הבקשה לגופה. בית-משפט קמא ציין בהחלטתו, כי בעלי הדירות נמנעו במכוון מלהעלות את השגותיהם  במרוכז, ובחרו בפיצול טענותיהם במטרה לעכב באופן מלאכותי את ביצוע הצו. כן קבע בית-משפט קמא, כי אין ממש בטענות בדבר מצג השווא על-ידי העירייה, כי הטענות נדחו בשעתו בפסקי-הדין שניתנו בעניינו של ענאתי, וכי מכל מקום, מסירת המידע הנטענת אינה מקימה עילה לבטלותו של צו ההריסה המינהלי, ואם ניזוקו המערערים או מי מהם ממצג שווא רשלני, כמו גם מצג מטעם בעל-הבית, יוכלו להיפרע כספית מהאחרון בעתיד, אם יבחרו להגיש תובענה נגדו.

טיעוני הצדדים בערעור דנן